<h1>שבלי הלקט סימן ע"ג</h1>
<h2>דף קז.</h2>
ומאן דטעם כסא דקידושא מיבעי ליה למיטעם מיניה מלא לוגמיו, דאמר מר המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא. ומיכן מוכיח רבינו ישעיה זצ"ל, שמלוא לוגמיו הוא פחות מרביעית, שהרי כל שיעור הכוס אינו אלא רביעית. ובדברי הגאונים ז"ל מצאתי הא דבעינן שיטעום מלוא לוגמיו, דווקא דלא טעמי שאר המסובין, אבל אי טעמי אחריני אפילו בטעימה פורתא לית לן בה. ואם שתה המקדש כל יין שלקידוש, או אפילו אחד משאר המסובין, ואפי' קטן, יצאו כולן ידי חובתן. והראיה על זה מדאמרינן בפרק בכל מערבין [עירובין מ' ע"ב], גבי יום הכיפורים וליתביה לינוקא, ומשני. דילמא אתי למיסרך. ומהתם נמי ילפינן שאין יוצאין ידי חובת קידוש בלא טעימה כלל, או הוא או אחר. כן פירש רבינו שמואל זצ"ל.
